המורה, אני ילדה להורים גרושים!





אני לא אשכח לעולם את השיחה שניסיתי לעשות עם המורה שלי בחטיבה, כאשר היה משבר אמיתי בין ההורים שלי. נדחסנו לתוך כוך שהיה צמוד לחדר המורים והמורה היה כל כך רעב שבכל פעם שהתחלתי משפט הוא הוציא מהתיק משהו לאכול. אני זוכרת אותי בוכה, מספרת לו מה עובר עליי ולמה לא הצלחתי להגיש את העבודה בזמן, וזוכרת אותו מביט עליי במבט של "לא מבין". ברגע הזה החלטתי שלא משנה מה, אני בחיים לא אשתף את המורים שלי יותר. מאחר וההורים שלי התגרשו עוד לפני שהגעתי לכיתה א' הם לא שוחחו עם המורה על הגירושין שלהם ועל סיטואציות שונות שיכולות להיגרם מהמעברים ביניהם.

הייתי ילדה סופר עצמאית, שזה אחד הדברים הטובים שילדים יכולים לקבל מגירושין קמה בבוקר ומכינה את עצמי ליום הלימודים, הולכת עם חברה לבית הספר וחוזרת לבית ריק, עושה שיעורים ומחכה לאמא שלי שתחזור מהעבודה. אלה היו החיים שלי, לא חשבתי שיש בהם משהו מיוחד. למרות שגירושין לא היו מאוד נפוצים בילדות שלי, מעולם לא חשבתי שהמורים שלי יוכלו לסייע לי בדרך כלשהי, ורק הייתי מתכווצת פעמים רבות מהמחשבה שחסרה לי מחברת, קלמר או חוברת עבודה שנשארו בבית השני ושהמורה תפנה אליי במהלך השיעור.


ההורים שלי היו מאוד מרוכזים בשגרה שלהם, וגם כך, בתקופה ההיא, ההורים לא היו מעורבים באמת בחיי הילדים בבית הספר, בטח לא כמו היום. כיום, אנחנו ההורים, הרבה יותר מעורבים ויש לזה יתרון עצום ביצירת הדיאלוג עם הצוות החינוכי שמלמד את הילדים שלנו.


בימינו, כשאחד לשלושה ילדים הוא ילד להורים גרושים כולנו מהווים חלק מהסיטואציה הזו. כמורה לשעבר וכילדה להורים גרושים אני מבינה איזה ערך יכול היה להיות למורים שלי בתהליך הפרידה הכואב של ההורים שלי. לצערי לא הרגשתי שרואים אותי, הסתרתי את זה מבושה, אבל גם כשכבר אזרתי אומץ לספר את זה למורים שלי ואפילו ליועצת – לאף אחד מהם לא היו מספיק כלים לסייע לי.


אז מה לדעתי הצוות החינוכי יכול לעשות בשביל ילדים והורים גרושים?

קודם כל חשוב לשתף את הצוות החינוכי בפרידה. הילד לא צריך להתבייש או להחזיק את זה בתוכו כסוד. חשוב שבית הספר יידע שלעיתים הילד יכול להגיע עייף או לא מרוכז, שהוא עלול להיות בשלב של הסתגלות למצב החדש ולא לעמוד במשימות הלימודיות, או שההתנהגות שלו יכולה להשתנות עקב הכאב שהוא חש.

חשוב שבית הספר יידע על הסדרי הראייה ויהיה בקשר ישיר עם שני ההורים כדי שיבינו אם הילד מגיע אחרת לבית הספר או חל שינוי בהתנהגותו. דאגו שפרטי הקשר המעודכנים שלכם רשומים בבית הספר.

שמרו על תקשורת רציפה עם המורה המחנכת כך שתוכלו לדעת מה קורה עם הילד בכל עת בבית הספר ולטפל בזה במקביל – בבית הספר ובבית. תוודאו שיש בידי המורה את הכלים והמידע לשוחח עם הילד במידה ותידרש לכך.

המורה יכול לחדד לילד בשיחות אישיות שהגירושין הם לא באשמתו ואין שום דבר שהוא היה יכול לעשות כדי למנוע אותם. הוא יכול לבדוק עם הילד מה יעזור לו להתמודד עם המטלות החינוכיות בסיטואציה הזו.

מעבר למורה המחנכת מומלץ לשוחח עם היועצת. ליועצות היום יש הרבה יותר מידע וכלים לעומת פעם, והן משוחחות עם הילדים ואפילו בונות קבוצות "תמיכה" בתוך בית הספר בה ילדים להורים גרושים יכולים להשתתף ולחלוק עם אחרים את מה שעובר עליהם.

אם אתם לא בטוחים מה הזכויות שלכם ומה אתם יכולים לעשות מול הצוות החינוכי מומלץ להיכנס לחוזר מנכ"ל בנושא https://apps.education.gov.il/mankal/horaa.aspx?siduri=178. אל תשאירו את הילד לבד 'בחזית'; שתפו את כל הסביבה כדי שיהיו ערים לקשיים שעלולים לצוף אצלו במצבים שונים, כך שיקבל תמיכה ממעגל שלם, ולא רק אצלכם, בבית.

39 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול